שתי דרכים לאחסן את אותו הקול
WAV הוא קובץ גלם. מה שנקלט במיקרופון, בדיוק כך נשמר. אין דחיסה, אין איבוד מידע, אין החלטות אוטומטיות לגבי מה "פחות חשוב". הקובץ גדול, ומה שיש בו - הכל שם.
MP3 עובד אחרת. אלגוריתם הדחיסה מחליט אילו תדרים האוזן האנושית "לא ממש שומעת" ומשמיט אותם. התוצאה: קובץ קטן פי 10 ויותר. וגם: מידע שנמחק לא חוזר.
מה בדיוק מאבדים
בקצב גבוה, כמו 320kbps, ההבדל כמעט לא נשמע באוזניות רגילות. הבעיה מתחילה כשעובדים על הקובץ אחרי שנדחס:
- מיקס ומאסטרינג - עריכה על MP3 מרבה את ארטיפקטים שנוצרו בדחיסה. כל פעם שדוחסים שוב מצטברים עיוותים.
- תיקון זיופים ועריכה קולית - Melodyne ותוכנות דומות עובדות טוב יותר עם מידע גלם. MP3 גורם לקצוות של נוטות להיראות "מטושטשות".
- שחזור עתידי - קובץ שנשמר רק כ-MP3 לא ניתן לשחזר לאיכות המקורית. מה שאבד, אבד.
מתי MP3 בסדר גמור
להפצה. ספוטיפיי, יוטיוב, וואטסאפ - כולם ממילא ידחסו את הקובץ שלכם שוב בצד שלהם. אם הוצאתם WAV מוגמר ממאסטרינג, להמיר אותו ל-MP3 לצרכי הפצה זה הגיוני לחלוטין.
גם לשמירה אישית שאינה לעריכה, MP3 ב-320kbps מספיק. לא תשמעו הבדל בהאזנה רגילה.
מה לבקש מהאולפן
בסיום הקלטה מקצועית, תמיד תבקשו שני דברים:
- WAV / AIFF מהמאסטר הגמור - זה הארכיב שלכם. אם תרצו לערוך, להוסיף, להפיק גרסה שניה - הוא מה שתצטרכו.
- MP3 ב-320kbps - לשימוש שוטף, שיתוף ועלייה לפלטפורמות.
אולפן שמוסר רק MP3 - שווה לשאול למה. לפעמים יש סיבה טכנית. לפעמים פשוט לא שמרו את ה-session.
שורה תחתונה
WAV לעבודה, MP3 להפצה. לא מדע טילים - אבל אנשים שלא יודעים את זה מגיעים עם קבצים שאי אפשר לעשות איתם כלום חוץ מלנגן אותם.
אם אתם מקליטים שיר באולפן, פרק פודקאסט או ברכה לאירוע - תדאגו שהמפיק שומר את ה-session ומוסר WAV. הכל השאר זה בחירה.
